הקורסים מתאימים לרוכבים מתחילים וותיקים, קטנועים ואופנועים, כביש ושטח
פרוריידינג, אקדמיה לרכיבה מתקדמת הגדולה והמובילה בישראל

תרבתות מוטורית ישראלית- המוטוקרוס המוברח

מדובר בימים בהם האינטרנט כמעט ולא קיים, היורו שווה ארבעה ש"ח ולאהוב אופנועי שטח זה שברון לב. זוהי החוויה של זוג צעירים שבחיפזון מחפיר, הפיקו הרפתקה והבריחו מאירופה אופנועי מוטוקרוס כמעט בשלושה ימים. סיפור אמיתי, לא נגענו.

כתב: דור אבן-כץ 

 

השנה היא 2002. סצנת השטח הישראלית שוחקת צמיגיה הראשונים. המשוגעים לדבר צוברים שעות מנוע אבל השוק הישראלי המוסדר מוגבל מאוד. בעוד שאירופה וארה"ב נהנות מדגמי חוד החנית של עולם המוטוקרוס והאנדורו קלי המשקל ועתירי הכוח, ישראל המפגרת מוטורית "התהדרה" בסוזוקי DR350 ובחבורת ה-650 היפניים לצד KTMבתקופת החושך של  קיק בצד שמאל. היו שנחשפו לתרבות רכיבת השטח בחו"ל ונטרפה דעתם. באופן לא חוקי העבירו מתחת לעיני הרשויות אופנועי שטח מקצועיים במגוון דרכים מסובכות ולא מקובלות.

סיפורנו מתחיל בזוג מושבניקים שזה עתה השתחררו מחובתם הצה"לית ונתנו דרור לחיידק האופנועים שזרם בדמם. ניר ואלון השתייכו לחבורה שרכבה על כל מה שניתן היה למצוא בארץ כנען, הם תיקנו וטיפלו לבד בכל מה ששתה דלק במשק והם זיהו צורך. חברים שלהם הבריחו חצאי אופנועים במזוודות ובתחבולות יצירתיות שנפרסו על תקופות זמן ממושכות עד שהורכב הכלי המיוחל בסלון בית ההורים. ניר ואלון התברכו במספיק טמטום נעורים וקורטוב אומץ בכדי להחליט להבריח לישראל באופן שיטתי אופנועי מוטוקרוס מקצועיים.

הכנות.

מרגע הגיית הרעיון ועד תחילת הביצוע חלפו ימים אחדים בלבד. סיפור הכיסוי היה "טיול צלילות ביוון". ניר ואלון היו קצרים מאוד במזומנים, הם הספיקו לחסוך מעט כסף בעבודת כפיים מאז שגזרו את החוגר. התכנון היה לנסוע לשלושה ימים ממוקדים ולחזור עם שניים-שלושה אופנועים. לטובת "העסק" החדש נרכשה מסחרית מסוג פיג'ו j5 ישן וחבוט. חלקה האחורי של הפיג'ו הופשט והוסב ל"בית מגורים" מאולתר שעוצב כעת ברצפה כפולה. כשמסיתים את דלת ההזזה ממנה נכנסים לחלקו האחורי של הוואן מתגלה מגירת בגדים גדולה שהיוותה תירוץ לקיום הגבהת הרצפה. על רצפת חדר השינה הספרטני הודבק לבד כחלחל. בפינתו השמאלית הקדמית הותקן "כיור" שבגלגולו הקודם היה חבית מתכת וכעת עוצבה בגסות בעזרת דיסק חיתוך. מעל הכיור הותקן ברז מים שלא חובר לשום מיכל. בצידו השמאלי של הוואן הותקן ארון עץ ישן בעל זוג דלתות לצורך "אכסון" ועל הכל הונח מזרון זוגי. בכדי להשלים את סיפור הכיסוי הרעוע נארזו לארון מפות צלילה וספר 'מדריך למטייל ביוון'. (תרשים של הוואן מצורף בגלריה)

בשנת 2002 ההיסטורית, ערכו של יורו אחד היה ארבעה שקלים חדשים. זוג ה"צוללים" רכשו כרטיס הפלגה ליוון דרך 'מנו ספנות' ב-800 אירו לזוג ורכב. ההפלגה ערכה 3 ימים של התנדנדות ימית ומשחקי שחמט. 

יום מס'1: שיטוטים.

לפנות בוקר. השמש עוד שוטפת פנים, ניר ואלון מתחילים את החיפושים אחר אופנועי מוטוקרוס ביוון. ללא שום מודיעין מוקדם או מושג בסיסי במחירי האופנועים המבוקשים הם העריכו כי אתונה יקרה מאוד ושכדאי לצאת לפרברי העיר, לאזורים הכפריים. לאן נוסעים? לפי מפת דרכים פשוטה הם הניחו את האצבע על תא שטח לא מיושב והררי והחלו בנסיעה לכיוון. הם הימרו וירדו כמה פעמים מכבישי האגרה הרחבים ומצאו רק עיירות רפאים חסרות כל קשר לאופנועים. בצהרי היום, לאחר מספר שעות של שיטוט מתיש הכווין אותם בחור מקומי אל מסלול מוטוקרוס לא רחוק. המסלול היה פשוט ולא מרשים במיוחד אבל התאמנו בו ארבעה רוכבים. שניים עם אופנועי TM-racing, סוזוקי RMשראה ימים יפים יותר והוסקוורנה אחד. אחד הרוכבים דיבר אנגלית. את המותג TM-racing  פגשו לראשונה והוא עורר את סקרנותם. לאחר דין ודברים הסכימו היוונים ל"סיבוב בדיקה" של כ- 10 דק' בשבילים הסמוכים למסלול ולמרות שהתרשמו לטובה מהכלים נפסל רעיון רכישתם מכיוון שלא היו מוכרים בארץ בכלל. על הסוזוקי RM המסכן דרש בעליו מחיר מופקע של 5,000 אירו(!!!).

משבר. המחירים שנקבו המקומיים היו גבוהים משמעותית מהמתוכנן. בעקבות יום החיפושים הכושל והעדר מידע או דרך פעולה יעילה,  חשבו ניר ואלון שאולי זה רק טיול. הם גמרו אומר לחזור על צעדיהם לכיוון אתונה ולתור אחר סוכנויות רשמיות בכדי לקבל מושג לגבי עלויות האופנועים ביוון. בפינת טבע שקטה לפני הכניסה לעיר חנו והעבירו את הלילה.

יום מס' 2: העסקה

יום שבת ביוון. יום שקט ודליל בניחוח מקומי.

ניר ואלון טיילו רגלית בין חלונות ראווה של סוכנויות אופנועים. המחירים גם שם היו גבוהים מהמצופה אך מראש הם לא תכננו לקנות חדש. עכשיו לפחות היה להם מושג על אילו סכומים להתמקח. ממש במזל, מצאו דילר מקומי, דובר אנגלית. מדובר במוסך וסוכנות משנה בבעלות זוג אחים שסיפרו שהם אלופי יוון במוטוקרוס. לפי דבריהם הם כבר שיתפו פעולה עם מספר ישראלים בעבר ואפילו מכרו להם אופנועים, פירקו אותם בשבילם והכינו אותם למשלוח. תוך כמה דקות נבנה ביטחון והבנה בין הצדדים. בעסקה זריזה רכשו המושבניקים המתלהבים זוג כלים: האחד, ב-3,000 אירו- ימאההYZ125שנת 2000 , משומש אך משופר. השני, ימאהה YZ250 משומש שנת 2001  ב-3,500 אירו. לכל אופנוע קיבלו גם סט צמיגים נוסף ופינקו עצמם בחליפות רכיבה, מגפיים וציוד היקפי מלא.

חיש מהר הועמסו הכלים לחלקו האחורי של הוואן. אלון עצר בפארק מקומי, ניר שלף את כלי העבודה, פרש שמיכה על הדשא ומלאכת פירוק האופנועים בעיצומה. בזמן שהברגים הראשונים השתחררו, החל גשם אירופאי לטפטף. ככל שהגשם התחזק העלו השניים את קצב העבודה. המנועים נשארו מחוברים לשלדה אך נפרדו מהרדיאטורים ומצנרות המים, הגלגלים פורקו, צמיגים הופרדו מהג'אנטים, קופלו ונסגרו באזיקונים גדולים. הבולמים רוקנו משמן וכווצו, הפלסטיקה ושאר המכלולים ההיקפיים פורקו. כל חלק נעטף בניילון נצמד שהוכן מראש. המגירה הרחבה נשלפה והאופנועים הוכנסו בסדר צבאי אל מתחת לרצפה הכפולה (לחלק הסגלגל בתרשים). המקום היה כל כך דחוק שצמיג אחד נשאר בחוץ. חלקי העץ ההיקפיים ננעצו בניטים בכדי למנוע חשד שישנה כאן אופציה פריקה והמגירה הוחזרה למקומה. הצמיג הנותר נעטף בבדים, סמרטוטים והרבה ניילון נצמד ונקשר לגגון תחת האמתלה שזהו אבוב-ים.  רטובים אך מרוצים פרשו החברים לערב של פינוק בבית מלון, סעודה דשנה ומקלחת.   

יום מס' 3: הומלסים.

רוגע ושלווה. מקלחת בוקר חמה, בייקון על ביצת עין ויוצאים לכיוון הנמל. ניר מבין שאלון רכש כרטיס רק לכיוון אחד ושאין להם כרטיס חזרה. הם עוצרים בטלפון ציבורי ומגרדים שקלים אחרונים מכרטיס האשראי בכדי להפליג חזרה לארץ. 'מנו ספנות' הרגיעו- הכרטיסים נשלחים בפקס לנמל ומחכים לכם ברציף עגינת הספינה. מושלם. נינוחים הם מגיעים לנמל ומקבלים את הבשורה שהכרטיסים אכן כאן אבל הספינה הבאה יוצאת רק עוד 17 יום(!!!).

זוג התפרנים, ללא כסף או בגדים מספיקים עברו עם הוואן לאי דייגים קרוב. הם התמקמו על גבעה עם נוף, התארגנו על מריחואנה בכדי שיהיה עם מה להניע את הבאנג והעבירו את 16 הימים הבאים במשחקי שחמט, אוכל מהמכולת וכמקלחת- טבילה בים. כל זאת, תחת עננה ירוקה ריחנית...

יום מס' 20: בידוק ראשון.

נמל פיראוס. אתונה. היוונים עורכים חיפוש מקיף. הם מרימים את המזרון, פותחים את הארונות, חופרים ומרוקנים את המגירה הנשלפת מלאת הביגוד המשומש. כששאלו לגבי הצמיג העטוף על הגג, ענו השניים: "אבוב". חיפוש ראשון עבר בהצלחה.     

יום מס' 23: מאני-טיים.

נמל אשדוד. ישראל. מן הספינה נפלטים שני רכבי "קאמפינג". "היבואנים" מהמושב ותייר תמים. ניר ואלון, חששו שמא אנשי הבידוק ייראו את ציוד הרכיבה בארון וחשדם יעלה ולכן החליטו, באופן מוזר מאוד, לצאת מהרכב אל משרד ההמתנה כשהם לבושים בחליפת רכיבה, מגפי שטח גבוהים וציוד מגן מלא, כך, היו מלאי ביטחון של סטלנים, לא יעלו עליהם.

התייר, שהיה ראשון בתור לבדיקה, פרץ בצחוק גדול כשראה את שני המוזרים בבגדי הרכיבה. אנשי הבידוק לא בחלו באמצעים עם התייר הזר. הוציאו את שטיחי הרגליים, את הגלגל הרזרבי, בדקו עם מראות את תחתית הרכב ונעזרו בכלבים. פנים הרכב כולל ציוד אישי נבדקו בדקדקנות. ניר ואלון- בפאניקה.

לאחר שעתיים של המתנה מורטת עצבים, קורא איש הבידוק לניר לצאת מחדר ההמתנה ולהצטרף אליו לבדיקה. הוא מביט בזילזול בפיג'ו העייף.

-"מה זה?" שאל.

-"היינו בטיול צלילה, מתכננים עוד אחד בקרוב." ניר התעלה על עצמו.

הבודק מסתכל מבחוץ באופן כללי על הוואן.

-"לפתוח את האוטו שתציץ בפנים?" ניר שואל.

-"לא תודה". עונה הבודק. וחותם. משוחררים. הם נכנסו לוואן וחלפו על פניו של התייר. צוחק מי שצוחק אחרון...

אחרית דבר.

יומיים אחרי החתמת הדרכון כאן בישראל, שני הדו"פים העצבניים מבית ימאהה ניעורו לחיים. שדות המושב התערבבו במחול מצערות פתוחות וכוח של מוטוקרוסים דו-פעימתיים מקצועיים. טירוף.

לאחר שחוו את הדופק הגבוה והזיעה הקרה שבסיכון, העסק נגנז. הם החליטו לוותר על הרפתקה דומה נוספת. באופנועים התאהבו ולא היו מוכנים למכור. במשך שנה וחצי צבר ניר שעות מנוע רבות על גבו של ה-YZ125 עד ש"עשה טעות" ושידרג ל-YZ450f.  

*תמונות האופנוע בגלריה הן התמונות המקוריות היחידות מהאופנוע המוברח.

מעונין בקורסים שלנו?

השאר פרטים ונחזור אליך:

הקורסים שלנו

להפוך את הרכיבה לבטוחה יותר עבורך