דיון מעניין בין חברי צוות ההדרכה של 'פרוריידינג'
מיקם אותי מול המקלדת בכדי לבחון רגע את המושג "אדוונצ'ר", את הקטגוריה
"אדוונצ'ר", את דרך החיים "אדוונצ'ר". ADVENTURE ADVENTURE ADVENTURE.
כתב: דור אבן-כץ
בעשור האחרון(פלוס-מינוס) קטגוריית
ה"אדוונצ'ר" חווה נסיקה וכמעט כל היצרנים, קטנים כגדולים, משיקים בתורם
את הפרשנות שלהם למושג וחושפים דגמי אדוונצ'ר מאובזרים וכבדים, בינוניים ונגישים
ואפילו בייבי-אדוונצ'רים. לקהל הרחב כנראה לא משנה האם הגומי על הגלגלים הוא בחתך
כביש טהור, האם מידות הגלגלים באמת מדברות שטח, האם נוח לרכוב בעמידה או האם נתון
משקל האופנוע יאפשר להם ביטחון כשהם יורדים לחצץ עם מרווח הגחון הגבולי. כל עוד הכידון בגובה
המרפקים ותנוחת הרכיבה זקופה, יאללה אדוונצ'ר. אפשר לצאת ולכבוש את שבילי
קק"ל.
מה זה אדוונצ'ר?
הגדרת
אופנוע כמתאים לסגמנט הזה, כבר כמה שנים הופכת ע"י היצרנים יותר ויותר
שיווקית. מה שפעם נקרא "תיור" היום נקרא אדוונצ'ר וכשכל רכיבת כביש עם מעבר
של כמה מאות מטרים על שביל כבוש היא הרפתקה יוצאת דופן, אין מנוס מלהכניס גם את
הב.מ.וו XR1000 אל קטגוריית האדוונצ'ר...🤔🧐
להשקפתי
האישית אדוונצ'ר זה כלי שמאפשר באמת לתת בגז בכל תוואי ואת זה עושה על הצד המסעיר
ביותר, רק ה-690/701 בתצורת האנדורו. כביש הררי, רכיבת מסלול, סלעים, חולות
וכו'. ומניסיון אישי, אפילו במוסך ה-690 נותן קילומטראז'.
צ'יקו, מדריך בפרוריידינג, מאפיין את הקטגוריה בכלים בעלי מהלך מיתלים מרשים, שחוץ מתיקול וספיגת
קפלי הקרקע והבעיות שהתוואי מספק ללא הרף, יידעו להתמודד עם משקל ציוד הרכיבה, המנשא
ואפילו מורכב. אופנוע שראוי להכנס לקטגורית האדוונצ'רים בבית ספרו "חייב
להתגלגל על חישוקי שפיצים ולא חישוק יצוק שיישבר כבר בתחילת מעלה יאיר". אופנוע
אדוונצ'ר יהיה לפחות 700 סמ"ק לטובת תחילת ההרפתקה שלפעמים היא 259 ק"מ
על הכביש עד לירידה לשטח וחובה להיות בנוחות ובקצב טוב ללא מאמץ. ואם
נהיה מעשיים- "אופנוע אדוונצ'ר דורש הנפה טובה של הרגל בכדי להתיישב על האוכף.
אם אתה עולה עליו בנונשלנט, זה לא אדוונצ'ר."
אגדת השטח שלנו, ראובן סביו, סובר שאדוונצ'ר ייקח
אותנו בכל מסלול שנבחר, לבד או בהרכבה, בכל קצב שנבחר ויעניק לנו ביטחון ונוחות
ברמה הגבוהה ביותר. הוא מדגיש שאופנוע דו"ש אשר מציע שילוב בין כביש ושטח אך
עם המון פשרות לשני הכיוונים היא לא הכוונה. אדוונצ'ר הוא כלי שבכל התנאים
והמסלולים יציג ביצועים ברמה גבוהה ויעצים עוד יותר את חוויית הרכיבה.
כפיר לוין, הבעלים של 'פרוריידינג' ואחד שכבר
הביא כמה אדוונצ'רים קשוחים לנקודות קיצון, מגדיר את האדוונצ'ר כמגשים חלומות אישי ותלוי צורך.
לתפיסתו, שוק האדוונצ'רים הבינוניים בעלי יכולות כביש משמעותיות ובמחיר של פחות
אגרסיביות בשטח(מי אמר טנרה?) גדול ומוכיח את עצמו. אבל לצד זה, כל כלי שמסוגל
לעשות כביש וגם שטח הוא אדוונצ'ר(מי אמר הונדה קאב?).
אז מה זה אדוונצ'ר?
הצגת
ארבעת הדעות כאן ממחישה באופן מושלם את עבודת יחסי הציבור. ניתן להגדיר בדיוק מה הוא סקראמבלר,
פלאט-טראק, סופר-ספורט או קרוזר. כולן הגדרות עיצוביות ושימושיות ברורות. אדוונצ'ר היא הגדרה סובייקטיבית. היא
נעה על גרף יכולות רחב בתלות ישירה לרצונות, דרישות או חלומות הרוכב.
לפי
ההגדרה שלי, 690 לדוגמה, הוא כמוזכר, האדוונצ'ר המושלם. אבל לפי הגדרתו של סביו
הוא לא מתאים לכביש ומאוד לא נוח. לפי כפיר לוין הוא בכלל אופנוע שטח רייסרי-קשוח
שאוכל גם כביש, ככה על הדרך. לפי סביו ימאהה טנרה הוא גבולי
כאדוונצ'ר כי להתמקם שם במושב המורכב זה לא הכי שבעולם. האדוונצ'ר מוכוון להיות
אופנוע הרפתקה שמרחיב את טווח השימוש בו בנוחות אל מחוץ לאספלט, לכן סביו קולע
בהגדרתו הכללית אבל כדאי לציין שדרוש רוכב מיומן בכדי להזיז פילים כבדים כשהשטח
מעט מורכב.
לסיכום,
אני טוען ש"אדוונצ'ר" היא הגדרה שיווקית שמטרתה למכור יותר אופנועי תיור
שללא ספק הם שיא הנוחות והפרקטיקה אבל לוקים בחסר בכל הקשור לברק וסקסיות. ולא
משנה איזה מנוע נזרוק עליהם. עכשיו כשהם מתויגים כ"אדוונצ'ר" הם קיבלו
פלפל סקסי של נופים, של שטח, של צילומי דריפט, ווילי והשכבות בדרך אל פסגת ההר. וכל
אלו כבר ממש מדליקים את הרוכש הפוטנציאלי שמבחינתו עומד לארוז אופנוע אחד ל-Take-awayולהשחיז את כל העולמות.