רכיבת מסלול

עקב ממדים ומשקל נמוכים בדו-גלגלי לעומת שאר כלי הרכב המוכרים, ישנה השפעה מורגשת לנשיאת מורכב אחורי – ובמקרים מסויימים אפילו למטען כבד המונח על הסבל או בארגז מאחור. בדו-גלגלי בסיס הגלגלים קצר ומרכז הכובד גבוה, מה שאומר כי בכל תאוצה או בלימה עובר הרבה משקל בין הגלגלים ומשפיע על מידת האחיזה שלהם בקרקע, וכאמור ככל שמשקל רב יותר מצמיד צמיג מסויים לקרקע כך אחיזתו גבוהה יותר. בנוסף, למורכב מוח נפרד מזה של הרוכב, והוא עלול להגיב באופן שונה לסיטואציות שאנחנו כרוכבים רואים כנורמאליות לחלוטין. אין זה משנה מי צודק – עצם היכולת שלו לבצע תנועות או לזוז באופן שעלול לגרום לרוכב לשליטה פחות טובה בכלי מחייב יצירת תקשורת והבנה, כמו גם הכנה נכונה למצבי הרכבת נוסע נוסף.

המיגון הוא האמצעי האחרון להגן על שלמות גופינו לאחר שלא הצלחנו למנוע את איבוד השליטה. נכון, רובנו מעדיפים לא לחשוב על זה כלל, אבל גם הכחשה והדחקה של העלול לקרות לא ייגן עלינו במידה ונצטרך. על כן, משמש המיגון לרוכב תוספת של ביטוח במקרה תאונה. באמצעות שיכלול של יותר מ- 50 שנה בתחום המיגון היום אנחנו יכולים ליהנות גם ממיגון שהוא מאוד יעיל, נוח במידה רבה אם מתאימים אותו לשימוש באופן נכון, וקיים במיגוון מחירים ומותגים. ריבוי האפשרויות בבחירת המיגון המתאים לך ולמשימה כמו גם טווח המחירים הרחב, עלול לגרום לבחירת ציוד שאינו המתאים ביותר או לחוסר יכולת להחליט. כאן ניסקור את הסוגים השונים והתאמתם למשימות.

אז מהו בעצם מבט נכון ברכיבה? הרבה מאיתנו, בין אם עברו הכשרה או אפילו קראו חומר מקצועי בנושא, זוכרים את ההגדרה המאוד כוללנית: "מבט רחוק!" כשלעצמו מדובר באמירה נכונה ומדוייקת, אך ללא ידיעת מספר אלמנטים נילווים המהווים ביחד משוואה מורכבת יותר – מדובר באמירה שאינה מספקת. נתחיל מהגדרת המבט והיא יצירת צפי והכנה, והיכולת לתיזמון פעולות. זאת כאשר ישנם שני סוגי של ראיה בהם אנחנו משתמשים – ראיה ממוקדת (אזור קטן וספיציפי בתוך שדה הראיה שלנו בו אנחנו מסוגלים להתפקס) וראיה מרחבית (כל שאר שדה הראיה והחלק בו אין לנו פוקוס).