מבט ותכנון דרך

אז מהו בעצם מבט נכון ברכיבה? הרבה מאיתנו, בין אם עברו הכשרה או אפילו קראו חומר מקצועי בנושא, זוכרים את ההגדרה המאוד כוללנית: "מבט רחוק!"

כשלעצמו מדובר באמירה נכונה ומדוייקת, אך ללא ידיעת מספר אלמנטים נילווים המהווים ביחד משוואה מורכבת יותר – מדובר באמירה שאינה מספקת.

נתחיל מהגדרת המבט והיא יצירת צפי והכנה, והיכולת לתיזמון פעולות. זאת כאשר ישנם שני סוגי של ראיה בהם אנחנו משתמשים – ראיה ממוקדת (אזור קטן וספיציפי בתוך שדה הראיה שלנו בו אנחנו מסוגלים להתפקס) וראיה מרחבית (כל שאר שדה הראיה והחלק בו אין לנו פוקוס).

השימוש הנכון בראיה הוא כמובן שילוב בין הראיה הממוקדת לבין הראיה המרחבית, ומדובר ביכולת הטבועה בכל אחד מאיתנו – אך ככל יכולת אחרת בה ניחנו היא ניתנת לשיפור משמעותי לאחר מודעות לעניין וכמובן אימון. כאשר מדברים על צפי והכנה בהגדרת המבט אלו נמצאים בתחום האחריות של הראיה הממוקדת ועלינו להתפקס על אלמנטים שונים בדרך שלפנינו על מנת לגבש החלטות. היכולת לתיזמון פעולות כאשר אנחנו נמצאים בתנועה היא בתחום האחריות של הראיה המרחבית: מתי פותחים את הגז וכמה, מתי סוגרים, מתי ובאיזה עוצמה יש להפעיל את הבלמים, מהו התיזמון הנכון לשינוי כיוון בכניסה לפנייה וכן הלאה.

לאחר הגדרת המבט אנחנו רוצים להתמקד בשני התפקידים העיקריים  למבט:
א. מהו הקצב המומלץ עבורינו בהמשך הדרך?
ב. מהו הכיוון וקו התנועה המומלצים?

כאשר אנחנו שואלים את עצמנו מהו הקצב הנכון עבורינו בהמשך הדרך, התשובה אמורה להגיע מניתוח רב משתנים של הנתונים שעומדים לפנינו: האם שדה הראיה נקי? מהו עומס התנועה? איכות הדרך? רוחב הכביש/ מס' הנתיבים? מהו סוג האספלט? האם יש גורם אחר הגורם לי לחשוד כי בהמשך הדרך תיתכן הורדת קצב? אולי זה נשמע קצת יותר מדי בתחילה – אבל את כל השאלות האלה לומד הרוכב המיומן לשאול את עצמו על בסיס קבוע וחוזר במהלך כל הרכיבה.

במקביל לשאלה מהו הקצב בהמשך הדרך, נשאלת השאלה – מהו הכיוון וקו התנועה? הכיוון הוא בעצם משהו די ברור והכוונה היא האם ממשיכים ישר או שפונים ימינה או שמאלה? הדרך בעליה או בירידה?

בחירת קו התנועה היא בעצם היכולת לתכנן ולבצע במדויק איפה יעברו הגלגלים. בחירה זו נעשית באמצעות הבחנה וזיהוי מוקדם של בעיות אפשריות בפני הקרקע: כתם שמן, בור בכביש, סימוני צבע חלקים שאמורים להילקח בחשבון ברכיבה בהטיה למשל, או כל מה שאינו אספלט נקי ומחוספס המאפשר אחיזה טובה של הצמיגים.

עכשיו, לאחר שאנחנו מבינים את כמות הנתונים והמשתנים אותם אמור הרוכב לשקלל תוך כדי הרכיבה עצמה, וההבנה כי אין מדובר במשימה פשוטה או טיבעית עבור כל רוכב, נשאלת השאלה מהו הקצב הנכון לרכוב ? ובכן, במידה ואינך מסוגל לקחת בחשבון את כל הנתונים ולעבד אותם בזמן אמת כדי לקבל את ההחלטות הנכונות לגבי הקצב, הכיוון וקו התנועה בהמשך הדרך, ולתזמן את כל פעולות הרכיבה באופן מדוייק – אתה רוכב מהר מדי!

עוד מאמרים

כתבות

מוטו, גיליון יוני 2012, כתב: נח אבגר הלוי .

הבטחה: בסוף קורס רכיבה בן יום אחד אתם תעשו דברים שלא עשיתם קודם, דברים שחשבתם שלוקח חודשים להגיע אליהם. אני לא טוען את זה כי אני מוכשר יותר מהרגיל אלא בגלל שבסוף יום ההדרכה, חוץ ממני, כל עשרת המשתתפים בקורס טענו שהם הפתיעו את עצמם.

קראו עוד
כתבות

סיבוב בזק – ימאהה MT-09

מאז שיצא האופנוע הזה, הימאהה MT 09, לאוויר העולם המקוון חשבתי לעצמי שיש כאן משהו שבאמת יכול להיות מעניין: שלדה מינימליסטית, תנוחה זקופה וכידון רחב כמו שאני אוהב. וכוח. הרבה כוח. לא כוח של 280 קמ"ש כשאתה מחופר תחת איזה חופה קטנה אלא כוח בשרני שדוחף את הגלגל האחורי לאורביטים מדליקים מסביב לגלגל הקדמי ואת הקדמי לאוויר. מומנט יהיה נכון יותר להגדיר כוח כזה.

קראו עוד
כתבות

עשר סיבות למה רכיבת שטח מועילה לרוכב הכביש.

כמעט כולם מסכימים שהרבה מהכישורים שנלמדו ברכיבת שטח הועברו ישירות לרכיבת הכביש. ככלל, אפשר לטעון שלרוכבי כביש עם רקע חזק ברכיבת שטח, יש שליטה הרבה יותר טובה, יותר מודעות והם רוכבים בטוחים יותר מאשר אלה שרוכבים רק בכביש. אז, הנה רשימת עשרת הסיבות למה רכיבת שטח היא נהדרת עבור רוכבי כביש:

קראו עוד

מעוניין בקורסים שלנו?

השאר פרטים ונחזור אליך: