אין טיול שבו לא קורצת לנו בזווית העין איזו עליה מעניינת שלוחשת לנו "בוא גבר…בוא עלה.." וכרוכבי אדוונצ'ר ואנדורו מפומפמי אדרנלין אין מצב שאנחנו לא נכוון את הקדמי לכיוון העלייה ויאלללה בלאגן!
אז נכון, This is adventure is all about .
המה מה, אם ראית את תחילת העלייה, את סופה וביכולת שלך לתכנן את כל אורכה, לך על זה תוך צעקות תוך-קסדתיות.
במידה וזו עלייה שאף פעם לא עלית, אתה לא מכיר אותה והיא לא אותך ואין לך אפשרות לראות ולדעת מה קורה שם למעלה, אז אין יכולת תכנון מלאה. כשהתכנית לוקה בחסר יש סיכוי סביר לפיקשושי ביצוע ו"אווץ' כואב" או "נשבר לי" או "מישהו מכיר מחלץ?".
אל תרכוב אל הלא נודע!
זה בדיוק כמו לרוץ אל חדר חשוך שאתה לא מכיר מתוך מזדרון מואר…(צריך להיות אמיץ או טיפש בשביל זה).
השורה התחתונה שלנו היא:
תן לסייח לנוח על רגלית הצד ועלה את העלייה ברגל. תלמד אותה, בנה לך סיפור דרך בראש בזמן שאתה מטפס אותה ברגל, נסה לזכור פרטים וסימנים שיעזרו לך לכוון את הגלגל הקדמי לשם, אפילו סמן לך עם ענף או משהו בולט אחר את הדרך והכי חשוב- כך תוכל בעצם לראות את סופה, אם אפשרית הירידה ממנה או לא.
במידה והחלטת לעלות עם האופנוע אז בזמן העלייה המקום כבר יהיה לך מוכר, היית שם, ברגל, סימנת את המעברים, בנית סיפור דרך.
והכי חשוב תיכננת כראוי והסיכוי שתבצע מעולה הוא הרבה יותר גבוה מלרכוב אל הלא נודע.
תנו בגזזזזז, אבל עם תוכנית!
צ'יקו, מדריך רכיבה בפרוריידינג.
