כבוד למשומש- ER6n ("הרשל'ה")

קוואסאקי er-6n הוא אופנוע תקציב עירום ופשוט, פשוט מדי. אז למה בחרתי דווקא בו? בשתי מילים: תמורה לכסף. בשמונה מילים: במחיר שרכשתי אותו הרבה רוכבים היו אומרים: "קניתי".

 היסטוריה עכשווית.

אני רוכב שטח וגם כביש. זוהי נקודת הפתיחה. אחרי שבמשך מעל לשנה ניסיתי, באמת השתדלתי, לאכול את כל העולמות בעזרת מכונת הווילי העונה לשם ק.ט.מ 690 אנדורו, הבנתי שבאיזון הדק שבין הנאה לפשרות אני נופל באמצע. עשיתי איתו טיולי מדבר עם ובלי ציוד על הזנב, רכיבות דיונות, ימי מסלול וטיולי סופ"ש בכבישי ישראל המתפתלים. הצטרפתי ל"צרצרים" לרכיבות בעלות אופי טכני והשתמשתי בו ככלי רכב שיסיע אותי אל מעמקי גוש דן באמצע השבוע. בכביש הוא רעד והיה לא נוח, בשטח הוא היה כבד לעומת אופנועי האנדורו המקצועיים. בין לבין הוא סיפק מנות אדרנלין גדושות שגרמו לי להתאהב בו ולרצות לשמור אותו במחסן שאין לי.

הווה היסטורי.

ההחלטה התקבלה. הק.ט.מ יוצא למכירה. אני אגייס את התקציב המוגבל שלי ואתחדש באופנוע אנדורו מקצועי. לצידו אעמיד אופנוע כביש מעל 600 סמ"ק שיוכל להיות כלי רכב לצורכי עבודה אבל שיספק את הסחורה הספורטיבית בימי מסלול ואימוני מגרש. בהגדרת תקציב נמוכה בהגזמה חרשתי את הלוחות בחיפוש אחר קוואסאקי Z750. במהלך החיפושים נתקלתי ב-er-6N בן תשע (שנת 2011) עם 30 אלף ק"מ בלבד שאת כל חיוו בילה כאופנוע ללימודי נהיגה. מצבו הקוסמטי היה ברמה של "הזנחה פושעת". לא ניקו אותו אף-פעם, הצמיגים שלו חגגו שבעה אביבים של שמש במגרש הטסטים. את מצב הפלסטיקה אני מעדיף לא לתאר ולקינוח מצבו העגום- מישהו עם ראש יצירתי כופף לו את הכידון באופן כמעט שווה בשני הצדדים כדי שאם האופנוע ייפול, לכידון ומכלוליו לא יקרה מאום. לאחר משא ומתן קצר השארתי קצת יותר מחצי מהמחירון, רק 8,000 שקלים, ויצאתי ברכיבה הביתה. בעלות של פחות מזוג אלפיות נוספות החלפתי סט צמיגים, רפידות בלימה קדמיות ואחוריות, כידון משומש שמצאתי ברשת והשקעתי יום עבודה מלא לטובת ניקיון יסודי ועבודת קוסמטיקה שכללה תיקון וחידוש צבע הפלסטיקה. חוץ מהצמיגים עשיתי את הכל בעצמי לטובת הפחתת עלויות, מעט סיפוק והיכרות עם "הרשל'ה". כן, זה השם שבחרתי לחבר החדש.

סיכום עתידני.

"הרשל'ה" בגרסתו מודל 2011 הוא אופנוע ללא בקרות. אפילו לא ABS. מהשימוש היום-יומי אני מרוצה. הוא עושה את העבודה מעולה. העיצוב בסדר, הוא מהיר מהתנועה בקלות, נוחות הרכיבה סבירה והוא עובד חלק ומדויק מבחינת מנוע וגיר. אני וגם הוא יצורים נמוכים אז זו זוגיות מוצלחת מבחינת מימדים. חסרונותיו הבולטים הם הבולמים אשר נכנעים מוקדם תחת קצב גבוה ומנוע לא מרגש בעליל שאחרי הרכיבה הראשונה כבר סחטתי ומיציתי. א-ב-ל, צריך לזכור שבפחות מ-10,000 מרשרשים קניתי אופנוע. אופנוע נייקד. אופנוע מודרני,יחסית.

עוד מאמרים

כתבות

סיבוב בזק – ימאהה MT-09

מאז שיצא האופנוע הזה, הימאהה MT 09, לאוויר העולם המקוון חשבתי לעצמי שיש כאן משהו שבאמת יכול להיות מעניין: שלדה מינימליסטית, תנוחה זקופה וכידון רחב כמו שאני אוהב. וכוח. הרבה כוח. לא כוח של 280 קמ"ש כשאתה מחופר תחת איזה חופה קטנה אלא כוח בשרני שדוחף את הגלגל האחורי לאורביטים מדליקים מסביב לגלגל הקדמי ואת הקדמי לאוויר. מומנט יהיה נכון יותר להגדיר כוח כזה.

קראו עוד
כתבות

עשר סיבות למה רכיבת שטח מועילה לרוכב הכביש.

כמעט כולם מסכימים שהרבה מהכישורים שנלמדו ברכיבת שטח הועברו ישירות לרכיבת הכביש. ככלל, אפשר לטעון שלרוכבי כביש עם רקע חזק ברכיבת שטח, יש שליטה הרבה יותר טובה, יותר מודעות והם רוכבים בטוחים יותר מאשר אלה שרוכבים רק בכביש. אז, הנה רשימת עשרת הסיבות למה רכיבת שטח היא נהדרת עבור רוכבי כביש:

קראו עוד
כתבות

תיאוריה בסיסית

השליטה בדו-גלגלי מורכבת יותר מבחינה טכנית לעומת השליטה במכונית למשל. לצורך הפעלה נכונה ומדוייקת נדרשת קודם כל קואורדינציה גבוהה יותר, והן יותר רגש באמצעי התיפעול השונים. מרכיב עיקרי נוסף בשליטה בדו-גלגלי נובע מעצם העובדה שלמשקל גוף הרוכב השפעה קריטית על היציבות – וממנה על אחיזת הכביש וההתנהגות של הכלי. בואו נעשה סדר בבלאגן…

קראו עוד

מעוניין בקורסים שלנו?

השאר פרטים ונחזור אליך: