מבט- כלי תפעול

כתב: כפיר אלדד

אבולוציה.

כבני אדם, כולנו מחווטים כמעט זהה. עברנו אבולוציה של שנים אשר התבססה על הישרדות בטבע ואל מול סכנות אשר הגיוניות לגוף האדם. כשבערך 30 קמ"ש הם הגבול העליון אותו היה עלינו לתכנן קדימה. לצורך השוואה , "בז נודד" יכול לראות יונה ממרחק של כ-7 ק"מ(!!!) ולצלול אליה במהירויות של 320 קמ"ש.

למרות יכולות אבחון נחותות (בהרבה) לעומת הבז הנודד עדיין מצא עצמו האדם בונה מכונות שנעות מהר בהרבה מ-30 קמ"ש ולכן עלינו להיות קודם כל מודעים לחסרונות שלנו כאשר אנו מתפעלים כזו מכונה.

בנושא המבט , ישנו מנגנון הגנה "בעייתי" בשם 'נעילת מבט' אשר באופן כמעט בלתי נשלט ממקד את הראייה על כל סכנה. בין אם מדובר בגדר הפרדה, משאית גדולה או רכב שבלם לנו מול הפנים. על מנת ליצור רכיבה חיובית ובכדי להתמודד עם נעילת המבט עלינו קודם כל להכיר בה ואז לרכוש הרגלי עבודה נכונים שיורידו את הסיכוי לנעילה.

אנחנו מחלקים את הראייה לשני סוגים:

1.      ראיה ממוקדת. מתמקדת באזור קטן ומעולה בהפקת מידע והבחנה בפרטים. היא זו אשר מכוונת את האופנוע למיקום מדויק אותו ידרסו הגלגלים, גם באופן לא מודע. "לאן שתסתכל, לשם יגיע האופנוע".

2.      ראיה מרחבית. מעולה בתפיסת שינויי קצב, תזוזת עצמים, שינויי אורות. כמובן שתוך כדי שאנחנו ממוקדים על משהו אחר.

שיטת העבודה.

הסנטר הוא כוונת. כלומר, נביט אל היעד שלנו בעזרת סיבוב של הראש כשהסנטר מכוון ישירות אל הנקודה אותה נרצה לדרוס. המבט יסרוק קדימה דרך הקו אותו נרצה לחבר גם אם נכנסנו מהר מידי לפנייה או אפילו דווקא אם נכנסנו מהר מידי לפנייה, הסיכוי הטוב ביותר שלנו לצאת מהסיטואציה הוא לנתק את המבט מהסכנה או הקו השגוי ו"לזרוק" אותו אל הפתרון. אל תחכו לרגע האמת על מנת לבחון את יכולתכם להתמודד עם נעילת המבט , הכריחו את עצמם להסתכל באופן ממוקד רק על היעד.

כמה קדימה?

הסתכלו תמיד רחוק אל עבר קו הנסיעה הדמיוני עליו הגלגלים שלכם הולכים לעבור. כמה קדימה אתם בטח שואלים…

בין 2 ל-5 שניות קדימה. זה תלוי קצב. זה תלוי יכולות של עיבוד נתונים אבל זה חייב להיות מספיק קדימה על מנת לא להיות מופתעים או לגלות בעיות רק כאשר הן כבר ממש מול הגלגל.

בסיבוב לדוגמה, נסרוק ונסתכל אל עומקו וככל שנתקדם לתוכו נרצה להעביר את המבט הממוקד הלאה לכיוון היציאה.  כאשר רוכבים בכביש מהיר וישר, נרצה לראות כל בעיה כמה שיותר מוקדם ולכן המבט יהיה כמה שיותר רחוק עד היכן שאנו מסוגלים לקלוט.

סיכום.

זיכרון שריר, תת מודע ועד הרגלים ניתנים לעדכון. ככל שנשריש ברכיבה שלנו את סיבוב הראש אל עבר היעד אליו אנו רוצים להביא את האופנוע, הטכניקה תעזור לנו ברגע האמת להיות מדויקים יותר, חלקים יותר ברכיבה וכך גם נימנע מנעילות מבט מיותרות.

ממש כמו היסודות של גורד שחקים, מבט נכון הוא הבסיס שעל גביו ניתן לבנות את שאר היכולות וטכניקות הרכיבה על דו-גלגלי ובלעדיו נהיה תקועים. אבל אולי חשוב יותר, בלעדיו נהיה חשופים יותר לסכנות שברכיבת אופנוע.