אופנוע- עסק חי

מכירים אופנוענים שמחוברים למכונה? חיים אותה. מרגישים אותה. כואבים בכאבה. מפנקים אותה. נותנים לאופנועים שם, מלטפים את צלעות הקירור, משמנים את השרשרת בערגה. מביטים באופנוע כשהוא על הליפט במוסך כאילו מדובר בניתוח כירורגי לבן משפחה.

כתב: דור אבן-כץ

לאופנוע הראשון שלי קראתי ג'יני, אחד האחרונים זכה בשם הרשל'ה. בינהם עברו עוד 16 אקזמפלרים שונים וכולם היו בניי. כולם עברו אצל קוסמטיקאית, יצאנו לשופינג אינטרנטי, לבשו צמיגים טריים ולכולם הקשבתי ברגישות לכל רישרוש. הפרידה מכל אחד הייתה קשה וכיווצה אותי מבפנים. הפסיכולוגית שלי אומרת שאני מתבטא כלפי האופנוע כמו ילד נוסף שהבאתי מלפני הנישואין. אממממ, כן. זה המצב.

כמוני, אני מכיר עוד עשרות רוכבים. לתופעה הזו אפילו יש שם בעולם האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה- אנימיזם. בלטינית, "אנימה" פירושה נפש או נשמה. אנימיזם מייחס נשמה לטבע ובכלל זה גם לדוממים הנמצאים בו. את המונח טבע האנתרופולוג א.ב טיילור בשנת 1871. הוא הסיק שהאדם הפרימיטיבי קלט מתישהו שהחיים האנושיים על הכדור הזה מעט מורכבים ממה שאנחנו רואים וקרא למורכבות הזו "נפש". זו מסוגלת לעזוב את הגוף ולחזור. אתם יודעים, שינה, איבוד הכרה וכד'. האמונה בכך שמתים מתגלים לאלו שעוד חיים הביאה אותו למחשבה שהנפש נשארת ואולי אפילו, תרתי משמע, "מתגלגלת". היות שהנשמה "מתגלגלת" היא יכולה לחדור לעוללים ואפילו לגופים דוממים. מישהו אמר אופנוע? מי שמאמין בזה נאחז ברצינות ב"אנימיזם". ואם גוף דומם כאופנוע הוא טלפתי, מחזיק בתודעה עצמאית, רצונות ולעיתים יכולת תנועה חופשית, הרי שאנחנו כהתפתחות האדם הפרימיטיבי נרצה בקרבתו של הכלי וניתן לו מקום של כבוד כמנוע, שילדה וגלגלים שנושאים ברחמם הצילינדראי נשמה יקרה.

על-פי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שוויצרי שתרם רבות להתפתחות הפסיכולוגיה ההתפתחותית והקוגניטיבית, אנימיזם מתפתח בשלבים אצל כל ילד. בשלב הראשון הילד מייחס חיים לכל עצם. עם התפתחות המודעות הוא מייחס חיים רק לעצמים בעלי תנועה עצמית כמו שמש או ים וסביבות תחילת גיל ההתבגרות מפתח הילד גישה ביקורתית והיחס לדומם נובע מתוך השכלה וידע.

הרי ידוע שאופנוענים הם ילדים שובבים עם צעצועים יקרים, אנשים בוגרים שמחוברים לצעירותם ולכן אך הגיוני שנתייחס לאופנוע כדמות, כחבר, כשותף, כנשמה. נשמה שככל שתקבל יותר אהבה, יחס, מילה טובה, כבוד ואכפתיות, היא תחוש בכך ותתפתח מערכת הדדית של הערכה ודרך משותפת של זוג נשמות רכובות. גם אתם מדברים אל האופנוע? מעבירים אצבעות על ריפוד המושב ומבקשים בנימוס מהמכונה שתניע? גם אתם טוענים שהאופנוע הוא הפסיכולוג הצמוד שלכם?  אוקיי, אז עכשיו גם אתם מאובחנים בשקל תשעים. 😊

בונוס: יש אפילו עדויות ל"מכנופיליה" -יחסים מיניים עם אופנועים. https://thedoo.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a7%d7%a1%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%9a/

עוד מאמרים

כתבות

מוטו, גיליון יוני 2012, כתב: נח אבגר הלוי .

הבטחה: בסוף קורס רכיבה בן יום אחד אתם תעשו דברים שלא עשיתם קודם, דברים שחשבתם שלוקח חודשים להגיע אליהם. אני לא טוען את זה כי אני מוכשר יותר מהרגיל אלא בגלל שבסוף יום ההדרכה, חוץ ממני, כל עשרת המשתתפים בקורס טענו שהם הפתיעו את עצמם.

קראו עוד
כתבות

סיבוב בזק – ימאהה MT-09

מאז שיצא האופנוע הזה, הימאהה MT 09, לאוויר העולם המקוון חשבתי לעצמי שיש כאן משהו שבאמת יכול להיות מעניין: שלדה מינימליסטית, תנוחה זקופה וכידון רחב כמו שאני אוהב. וכוח. הרבה כוח. לא כוח של 280 קמ"ש כשאתה מחופר תחת איזה חופה קטנה אלא כוח בשרני שדוחף את הגלגל האחורי לאורביטים מדליקים מסביב לגלגל הקדמי ואת הקדמי לאוויר. מומנט יהיה נכון יותר להגדיר כוח כזה.

קראו עוד
כתבות

עשר סיבות למה רכיבת שטח מועילה לרוכב הכביש.

כמעט כולם מסכימים שהרבה מהכישורים שנלמדו ברכיבת שטח הועברו ישירות לרכיבת הכביש. ככלל, אפשר לטעון שלרוכבי כביש עם רקע חזק ברכיבת שטח, יש שליטה הרבה יותר טובה, יותר מודעות והם רוכבים בטוחים יותר מאשר אלה שרוכבים רק בכביש. אז, הנה רשימת עשרת הסיבות למה רכיבת שטח היא נהדרת עבור רוכבי כביש:

קראו עוד

מעוניין בקורסים שלנו?

השאר פרטים ונחזור אליך: