רכיבה בעמידה

אז מהו בעצם מבט נכון ברכיבה? הרבה מאיתנו, בין אם עברו הכשרה או אפילו קראו חומר מקצועי בנושא, זוכרים את ההגדרה המאוד כוללנית: "מבט רחוק!" כשלעצמו מדובר באמירה נכונה ומדוייקת, אך ללא ידיעת מספר אלמנטים נילווים המהווים ביחד משוואה מורכבת יותר – מדובר באמירה שאינה מספקת. נתחיל מהגדרת המבט והיא יצירת צפי והכנה, והיכולת לתיזמון פעולות. זאת כאשר ישנם שני סוגי של ראיה בהם אנחנו משתמשים – ראיה ממוקדת (אזור קטן וספיציפי בתוך שדה הראיה שלנו בו אנחנו מסוגלים להתפקס) וראיה מרחבית (כל שאר שדה הראיה והחלק בו אין לנו פוקוס).

בקצרה, אופנוע זה מגניב וקטנוע לא. סתם סתם סתם. ברור שיש את משפחת קטנועי-העל אבל נשאיר אותם רגע בצד ונצלול לעומק ההבדלים המהותיים, והפעם ברצינות.

מתי נעדיף לבלום לפני מפגע כלשהו הנמצא לפנינו? ומתי נעדיף לשנות את הקו/ נתיב בו אנו נעים כדי לעקוף את הבעיה? מדובר ללא ספק באחת הסוגיות החשובות והלא קלות להחלטה עבור המשתמש הדו-גלגלי, ואין ספק שניסיון והאימון בכל אחת מהטכניקות תסייע להגעה להחלטה הנכונה עבור כל מצב בפני עצמו ובוודאי לאיכות הביצוע שלנו. הכלל המרכזי סביבו אנחנו ממליצים לנקוט הוא, שלמהירויות נמוכות יחסית (עד כ- 50 קמ"ש) בהן מרחק העצירה של דו-גלגלי הוא קצר – רבים הסיכויים שנצליח לגייס לטובתינו את הבלמים ואת יתרון הדו-גלגלי על פני שאר כלי הרכב בתחום המשקל הנמוך שמסייע בקבלת מרחקי בלימה קצרים. במהירויות גבוהות יותר גם הדו-גלגלי נדרש למרחקי בלימה בילתי-מבוטלים ולכן מחוץ לעיר למשל, שם גם הנתיב רחב יותר ובעל שוליים גדולים יותר, סביר שנעדיף לנסות לחמוק מאלמנט שמסכן אותנו על הנתיב בו בחרנו לנוע.