קיץ, האספלט הישראלי מזעזע, זועק ומייחל לגשם שישטוף אותו ויחדש את האחיזה.
את רמת האחיזה שמספק האספלט אנו מזהים לפי כלל האצבע: כביש מט מבשר אחיזה, כביש מבריק משמעותו מחליק.
חוץ מזה, על גבי האספלט ישנם, מה שאנחנו מכנים, "זרזי החלקה". לדוגמה: מים, כורכר, חול, כתמי מיץ זבל/שמן וכד'. זרז ההחלקה הנפוץ ביותר הוא צבעי הסימון. כן כן, הצבעים שאיתם מסמנת המדינה חצים, מעברי חציה ושאר פינוקים 😉
הצבע הוא שכבה עבה, חלקה וחסרת אחיזה שנמצאת על האספלט ובשילוב מעט מים היא ממש סכנה.
משחק עליו אני מקפיד באימונים יום-יומיים, במיוחד עכשיו במהלך הקיץ כשהכל יבש, הוא להעביר את הגלגלים כמה שפחות על הצבע. להביט ולעבור לצד החץ, לצלוף בין פסי מעבר החציה ולבחור מיקום ליד הקווים ולא עליהם.
בחורף הבא, אתם כבר תהיו מתורגלים לא "לדרוס" את סימוני הצבע ותימנעו מצרות מיותרות.
דור, מדריך רכיבה בפרוריידינג.
